עמי אזרבייג'ן

לזגינים

המיעוט הלאומי הגדול ביותר; חיים בריכוז בצפון (גוסאר, קובה, חצ'מז, הגבול עם דאגסטן). שפתם — לזגינית (משפחה נאחית-דאגסטנית); ברובם מוסלמים סונים.

טלישים

עם דובר איראנית של הדרום-מזרח (לנקוראן, אסטרה, לריק), לחוף הים הכספי ובהרי טליש. שפה מהקבוצה האיראנית; המאמינים — ברובם מוסלמים שיעים.

אודינים

נוצרים, צאצאים ישירים של אוכלוסיית אלבניה הקווקזית. חיים בריכוז בכפר ניג' (גבלה) ובאוע'וז; משמרים את השפה האודינית ואת המסורת הנוצרית האלבנית-אודינית.

אווארים וצאחורים

עמים דאגסטניים של הצפון-מערב (זקטלה, בלוקני, קאח), משפחה נאחית-דאגסטנית, מוסלמים סונים.

טאטים ויהודי ההרים

המעגל דובר הטאטית האיראני של חצי האי אפשרון והצפון-מזרח. יהודי ההרים (ג'והורו) דוברים יהודית-טאטית (ג'ואורי); מרכזם — קרסנאיה סלובודה ליד קובה.

רוסים ומולוקנים

קהילה גדולה, עירונית בעיקרה (באקו, סומגאית), וכן המולוקנים — מתנגדים דתיים רוסים, ששרדו בכפרים (למשל, איבנובקה). הרוסית נפוצה כשפת תקשורת בין-לאומית.

ואחרים

אינגילויים (דוברי גאורגית), אוקראינים, גאורגים, יוונים, טטרים, טורקים-מסחטים (אחיסקה), כורדים — כולם חלק מהפסיפס האתני של המדינה.

מספרי המיעוטים מובאים לפי הערכות והם נבדלים בין המקורות; הם ניתנים כקנה מידה מנחה.